עורך הדין לא יכול להגיע לדיון: מתי עלולות להיפסק הוצאות?

פגישה נוספת, עומס עבודה או קושי להתייצב אינם אישור לדחות דיון. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי ככלל, דיון יתקיים במועד שנקבע. מי שזקוק לשינוי צריך לפנות לבית המשפט ולקבל החלטה. גם כאשר שני הצדדים מסכימים לדחייה, הסכמתם כשלעצמה אינה מספיקה בהכרח.

עבור הלקוח, השאלה אינה רק מתי יתחדש המשפט. בקשה מאוחרת או התנהלות שמצריכה דיון נוסף עשויות לעורר גם שאלת הוצאות. כדי להבין את החשיפה, צריך להפריד בין חיוב בעל הדין, חיוב אישי של עורך הדין והתשלום למי שזכאי לקבל את הכסף.

הוצאות משפט אינן רק תוצאה של הפסד בתביעה

לפי תקנה 151, הוצאות נועדו לפצות את הצד שכנגד על עלויות ההליך, תוך התחשבות בתוצאה, במשאבים שהושקעו ובהתנהלות הצדדים. לכן, גם הדרך שבה מתנהל המשפט יכולה להשפיע על ההחלטה הכספית.

תקנה 156 מתייחסת במיוחד להארכת הליך שלא לצורך. היא מאפשרת לבית המשפט להטיל הוצאות בשל כך, בלי לקשור את החיוב לתוצאה הסופית במשפט. המשמעות היא שהחלטה על הוצאות במהלך תיק אינה מלמדת בהכרח מי צודק במחלוקת העיקרית.

גם יעד התשלום משנה. הוצאות לטובת הצד האחר מועברות אליו; הוצאות לטובת אוצר המדינה הן חיוב אחר. יש לקרוא את ההוראה האופרטיבית בהחלטה ולבדוק למי משלמים, כמה ומתי.

מתי אפשר לחייב את עורך הדין אישית?

תקנה 151(ג) מאפשרת חיוב בהוצאות בשל שימוש לרעה בהליך או אי קיום התקנות. היא מוסיפה כי בנסיבות מיוחדות ניתן לחייב גם את בא כוחו של בעל הדין. זהו בסיס לחיוב אישי, אך לא הוראה שלפיה כל טעות של מייצג מחייבת אותו אוטומטית בתשלום.

צריך להבחין גם בין החלטת בית המשפט בתיק לבין היחסים הכספיים שבין הלקוח לעורך דינו. אם ההחלטה מחייבת את בעל הדין, אין לקרוא אותה כאילו היא מחייבת אדם אחר. השאלה אם קיימת ללקוח דרישה כלשהי כלפי המייצג מצריכה בדיקה נפרדת של הנסיבות ושל ההסכמות ביניהם.

מבקשים דחייה? כדאי לטפל בהתנגשות כשהיא מתגלה

תקנה 175א מפרטת את המסגרת לשינוי מועד דיון. יש לצרף מסמכים התומכים בעובדות שבבקשה. שיקולי נוחות ועומס עבודה אינם, ככלל, נימוקים מספיקים. כאשר מדובר בנסיבות אישיות, בית המשפט בוחן גם אם היה פתרון סביר אחר שהיה מאפשר לקיים את הדיון.

כאשר ההתנגשות היא בין שני דיונים, התקנה דורשת לפנות סמוך למועד שבו נודע על הבעיה. עיכוב בהגשת הבקשה עלול כשלעצמו להביא לדחייתה. בית המשפט שוקל גם בקשות דחייה קודמות, את גיל התיק ואת מועד הגשת הבקשה, ורשאי לפסוק הוצאות אם הנסיבות מצדיקות זאת.

שלוש שאלות שכדאי לשאול לפני יום הדיון

מבחינה מעשית, כדאי לברר עם המייצג מי מתייצב, האם קיימת בעיית זמינות והאם כבר ניתנה החלטה בבקשת שינוי המועד. אם נדרשה בקשה, בקשו לקבל גם אותה וגם את ההחלטה שניתנה בעקבותיה. כך אפשר להבחין בין בקשה שעדיין ממתינה להכרעה לבין מועד ששונה בפועל.

אם נפסקו הוצאות, שמרו את ההחלטה ואת פרוטוקול הדיון ובקשו הסבר לסיבת החיוב ולמועד שנקבע לתשלום. סכום ההוצאות לבדו אינו מסביר אם מדובר בעלות של דיון שהתייתר, בתוצאה של התמשכות ההליך או בחיוב אישי חריג.

המסגרת המתוארת כאן היא זו שבתקנות סדר הדין האזרחי. בהליכים הכפופים לסדרי דין מיוחדים, ובהם הליכים בבתי הדין לעבודה, יש לבדוק את הדין וההחלטות החלים על אותו תיק. המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ הנוגע להליך מסוים.

מקור משפטי: תקנות סדר הדין האזרחי, תקנות 151, 156 ו-175א, בנוסח משולב המתפרסם בוויקיטקסט; פרסום התקנות המקורי ברשומות, עותק באתר ספר החוקים הפתוח. נוסח משולב באתר חיצוני אינו פרסום רשמי.