אחרי הבחירות: מתי מתפרסמות התוצאות הרשמיות ואיך מתחיל הליך הרכבת הממשלה

חדשותפוליטיקה

התוצאות הרשמיות צריכות להתפרסם עד 4 בנובמבר, והכנסת החדשה צפויה להתכנס ב10 בנובמבר. בין שני המועדים מתקדם הליך נפרד של התייעצויות הנשיא והטלת הרכבת הממשלה, עם תקופות קצובות ואפשרויות המשך שקבועות בחוק.

מערכת ריסטארט לאקטואליה פורסם:

מסמכים ריקים ועט מול מבנה הכנסת, עם מדרגות עגולות המסמלות שלבים בתהליך
פרסום התוצאות, כינוס הכנסת והרכבת הממשלה מתקיימים לפי מועדים נפרדים. איור להמחשה

הבחירות לכנסת ה26 התקיימו ב27 באוקטובר, אבל ספירת הקולות אינה מסיימת את תהליך חילופי השלטון. תוצאות רשמיות ברשומות, התייעצות הנשיא עם הסיעות, הטלת התפקיד להרכיב ממשלה והבעת אמון בכנסת הם שלבים שונים. לכל אחד מהם נקודת פתיחה משלו, ולא כולם מחכים לסיומו של המשא ומתן הפוליטי.

נכון ל29 באוקטובר, שני תאריכים מרכזיים כבר נובעים מלוח הבחירות ומהחוק: 4 בנובמבר הוא המועד האחרון לפרסום התוצאות, ו10 בנובמבר הוא מועד כינוסה הצפוי של הכנסת החדשה. המועד שבו תקום ממשלה עדיין תלוי בהשלמת ההליך. גם אם חלוקת המנדטים מתבהרת קודם לכן, היא אינה מחליפה את הפעולות הפורמליות.

השעון מתחיל בפרסום ברשומות

לפי הסבר בית הנשיא על הליך הרכבת הממשלה, המתבסס על חוק יסוד הכנסת, תוצאות הבחירות מתפרסמות ברשומות בתוך שמונה ימים מיום הבחירות. במערכת הבחירות הנוכחית, ספירת הימים מובילה ליום רביעי, 4 בנובמבר. זהו מועד אחרון, ולא הוראה להמתין דווקא עד אותו יום.

יש משמעות להבדל בין תוצאה שמוצגת באתר או בשידור לבין הפרסום הרשמי. את חלוקת המושבים אפשר להכיר קודם, אך תקופת שבעת הימים שניתנת לנשיא להטלת הרכבת הממשלה נקשרת לפרסום התוצאות. היא אינה מתחילה אוטומטית בסגירת הקלפיות או עם פרסום מדגם.

בית הנשיא מציין גם את הנוהג שלפיו יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מגיש לנשיא את התוצאות ביום פרסומן הרשמי. הטקס והמסמך אינם מינוי של ראש ממשלה; הם חלק מהמעבר מן ההכרעה בקלפיות להליך שקבוע בחוק.

הנשיא מתייעץ, ואז מטיל את התפקיד

סעיף 7 לחוק יסוד הממשלה מחייב את הנשיא להתייעץ עם נציגי הסיעות ולהטיל את המשימה על חבר כנסת שמסכים לקבלה. עליו לעשות זאת בתוך שבעה ימים מפרסום התוצאות. אם ההתייעצויות מתקיימות לפני כינוס הכנסת החדשה, החוק מאפשר לקיימן עם נציגי רשימות המועמדים שיהיו מיוצגות בה.

לכן, אם הפרסום הרשמי יהיה ב4 בנובמבר, המועד האחרון להטלה הראשונה יהיה 11 בנובמבר. פרסום מוקדם יותר יקדים גם את נקודת הסיום של התקופה הזאת. זהו חישוב לפי החוק, ולא הודעה על פגישה מסוימת או על היום שבו הנשיא יצחק הרצוג יקבל את החלטתו.

הסעיף אינו מעניק את התפקיד אוטומטית לראש הרשימה הגדולה. גם המלצות הסיעות אינן הצבעת האמון שמקימה ממשלה. בסקירת מקור ראשון על ההליך הוסבר כי הנשיא בוחן את האפשרות להרכיב ממשלה; ספירת הממליצים היא חלק מן התמונה הפוליטית, אך אין לזהות אותה עם תוצאת הבחירות עצמה.

למועמד הראשון יש 28 ימים, עם אפשרות להארכה

מרגע הטלת התפקיד, סעיף 8 לחוק יסוד הממשלה מעניק לחבר הכנסת 28 ימים להרכבת הממשלה. הנשיא יכול להוסיף תקופה אחת או כמה תקופות, ובתנאי שסך ההארכות לא יעלה על 14 ימים. לפיכך, האפשרות המרבית במסלול הראשון היא 42 ימים, אך אין מדובר בהארכה שמתקבלת אוטומטית.

ההבדל חשוב כשקוראים תחזיות על מועד הקמת הממשלה. תאריך שמניח את כל תקופת ההארכה אינו יעד שהחוק מחייב להגיע אליו. אפשר להשלים את המשימה קודם, אפשר שלא לבקש הארכה, ואפשר שהמועמד יודיע שאין בידו להרכיב ממשלה עוד לפני תום התקופה הראשונה.

החוק אינו קובע במשבצת הזאת איזו קואליציה תקום או אילו תיקים יקבלו הסיעות. אלה נושאים למשא ומתן. המסגרת המשפטית קובעת מי מוסמך לפעול וכמה זמן עומד לרשותו, בעוד שהתוצאה דורשת הסכמות פוליטיות והליך בכנסת.

הכנסת מתכנסת גם כאשר אין ממשלה חדשה

במתחם הבחירות של ערוץ כנסת מופיע 10 בנובמבר כמועד השבעת הכנסת ה26. סעיף 1 לחוק הכנסת קובע את ישיבת הפתיחה ביום הארבעה עשר לאחר הבחירות, בשעה 16:00, בכפוף לחריגים שנקבעו בחוק. במערכת הזאת מדובר ביום שלישי.

הישיבה הראשונה אינה השבעת הממשלה. חברי הכנסת מצהירים אמונים ונכנסים לעבודתה של הכנסת החדשה, גם אם המועמד שקיבל את משימת ההרכבה עדיין מנהל שיחות. אין צורך להמתין לחתימת הסכמים קואליציוניים כדי לקיים את ישיבת הפתיחה.

במקביל, חוק יסוד הממשלה קובע את רציפות עבודתה של הממשלה היוצאת עד לכינון ממשלה חדשה. לכן עשויה להיות תקופה שבה הכנסת כבר התחלפה, אבל הממשלה הקודמת עדיין ממלאת את תפקידיה. מדובר בשני מוסדות ובהליכי מעבר נפרדים, ולא בסתירה בין התוצאות לבין מועד החלפת השרים.

כישלון של מועמד אחד אינו שולח מיד לבחירות

לפי סעיף 9, אם הניסיון הראשון נכשל, על הנשיא לפעול בתוך שלושה ימים: להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר שהסכים לכך, או להודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה. לניסיון השני מוקצבים 28 ימים, בלי מסלול ההארכה שניתן למועמד הראשון.

אם גם המסלול הזה אינו מביא להקמת ממשלה, או אם הנשיא מודיע שאין אפשרות להרכיבה, סעיף 10 מאפשר לרוב חברי הכנסת לפנות אליו בתוך 21 ימים. נדרשת בקשה בכתב של לפחות 61 חברים, ובה חבר כנסת מסוים שהסכים לכך בכתב. במקרה כזה הנשיא מטיל עליו את התפקיד בתוך יומיים, ולמועמד עומדים 14 ימים.

אם ההליך מסתיים ללא ממשלה בהתאם לתנאים שבסעיף 11, הכנסת נחשבת כאילו החליטה להתפזר. הבחירות נקבעות ליום שלישי האחרון שלפני תום 90 הימים מהמועד הרלוונטי בחוק. האפשרות הזאת אינה תוצאה אוטומטית של פער בין גושים ביום הספירה.

מתי הממשלה החדשה מתחילה לכהן

לאחר שחבר הכנסת מודיע שהרכיב ממשלה, הוא מוסר הודעה לנשיא וליושב ראש הכנסת. סעיף 13 קובע שהיושב ראש מודיע לכנסת וקובע ישיבה לכינון הממשלה בתוך שבעה ימים מההודעה לכנסת. הממשלה מציגה את מדיניותה, את הרכבה ואת חלוקת התפקידים ומבקשת אמון.

רק עם הבעת האמון מתחילה כהונת הממשלה החדשה. הודעה על התקדמות בשיחות, המלצת סיעה או חתימה על הסכם אינן מחליפות את השלב הזה. עד אז, המועדים הקבועים בחוק מסבירים מה יכול לקרות בהמשך; הם אינם מבטיחים מי יעמוד בראש הממשלה או מי יהיו שותפיו.

המידע בכתבה הוא הסבר כללי על ההליך ואינו ייעוץ משפטי.

לכל הכתבות

כתבות נוספות

ערימות מעטפות הצבעה לצד תיבת קלפי וזכוכית מגדלת, כשברקע מבנה הכנסת
פוליטיקה

הספירה החלקית בצהריים: הליכוד עם 27 מנדטים, ישר עם 22, אין רוב לאחד הגושים

בתמונת המנדטים שפורסמה בצהרי 28 באוקטובר מקבלות מפלגות הקואליציה היוצאת 54 מושבים, ארבע מפלגות האופוזיציה 49 והרשימות הערביות 17. זו חלוקת ביניים לפי ספירה שטרם הסתיימה, ולא תוצאות הבחירות הסופיות.