ספאם בחירות: מתי אפשר לדרוש הסרה מהודעות של מפלגות?

הודעת בחירות שנשלחה אליכם בלי שביקשתם לקבל אותה אינה בהכרח הפרה של חוק הספאם. הדין הישראלי מחריג מסרים פוליטיים ותעמולת בחירות מההסדר שבסעיף 30א לחוק התקשורת. עם זאת, ההחרגה אינה מעניקה למפלגות פטור מכל דין: כאשר הפנייה נשענת על מידע אישי ועל אפיון הנמען, עשויות לחול הוראות חוק הגנת הפרטיות.

מה קבע העליון על מסרונים פוליטיים

בפסק דין מ-5 במאי 2025, רע״א 20583-11-24 גלסברג נגד מפלגת העבודה, דן בית המשפט העליון ב-19 מסרונים שנשלחו לאחר בקשת הסרה. השופטים קבעו כי המסרים הפוליטיים אינם דבר פרסומת לפי ההסדר שנדון, גם כאשר נכלל בהם מספר טלפון לקבלת מידע על פעילות המפלגה.

הערעור נדחה, אך העליון הבהיר שהחרגת המסרים מחוק הספאם אינה שוללת עילות מכוח דינים אחרים. באותו מקרה לא נמצאה הצדקה להתערב בדחיית העילות הנוספות. לכן, לא נכון להסיק שכל פנייה פוליטית מותרת, וגם לא שכל הודעה אחרי בקשת הסרה מזכה בפיצוי.

ההבדל החשוב: הודעה כללית או פנייה על בסיס מידע אישי

הרשות להגנת הפרטיות מבחינה בטופס התלונות שלה בין מסר כללי לבין דיוור ישיר המבוסס על אפיונים אישיים. קריאה כללית להצביע לרשימה אינה זהה לפנייה שנבחרתם לקבל בשל מקום המגורים שלכם או השתייכות לקבוצה מסוימת.

לדוגמה, הודעה הפונה אליכם כתושבי עיר מסוימת עשויה להצדיק בירור כיצד נבחרתם לקבלה. זו דוגמה להמחשה, לא קביעה שכל אזכור עיר מוכיח הפרה. השאלה היא על איזה מידע ועל איזה פילוח נשענה הפנייה. ומנגד, ניסוח שנראה כללי עדיין לא שולל את האפשרות שהנמענים נבחרו על סמך פרטים אישיים.

הרשות מסבירה כי עשויה להיות לה סמכות לטפל בדיוור ישיר שנעשה בניגוד לתנאי החוק. לעומת זאת, היא אינה הכתובת לכל הודעה לא רצויה רק משום שנשלחה לטלפון: כשהפנייה אינה מבוססת על עיבוד מידע אישי, מסלול התלונה הזה אינו מתאים בהכרח.

מה אפשר לדרוש כשמדובר בדיוור ישיר

לפי סעיף 17ו לחוק הגנת הפרטיות, ניתן לדרוש בכתב מחיקה של מידע אישי ממאגר המשמש לדיוור ישיר. הוראות הסעיף עוסקות גם בזיהוי בעל השליטה במאגר, במקורות המידע ובהודעה לנמען על זכות המחיקה והמען לפנייה. אין להחיל אוטומטית את כל הדרישות האלה על כל מסר פוליטי בלי לבדוק את סיווגו.

אם לא נמסרה ההודעה הנדרשת מבעל השליטה בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה, הסעיף מאפשר פנייה לבית משפט השלום בדרך הקבועה בתקנות לשם קבלת הוראה מתאימה. זהו מסלול הקשור למימוש זכויות במאגר; הוא אינו הבטחה לפיצוי או הוראה להמתין 30 ימים בכל סוג של תלונה.

קיבלתם הודעה? כך כדאי לפעול

1. שמרו צילום מסך מלא עם תוכן ההודעה, שם השולח או המספר, התאריך והשעה. שמרו גם פניות קודמות ואישורי הסרה.
2. בדקו אם הפנייה כוללת מידע אישי, כגון מקום מגורים או שיוך לקבוצה, ואם ברור מי הגוף שפנה אליכם.
3. פנו בכתב לגוף המזוהה ובקשו להפסיק את הפניות. אם מדובר בדיוור ישיר, ציינו במפורש גם בקשה למחיקת המידע מהמאגר המשמש לכך.
4. כאשר יש חשש לדיוור ישיר שלא כדין, אפשר לפנות באמצעות טופס התלונה הייעודי של משרד המשפטים. הטופס מבקש צילום מסך ובירור אם נעשה שימוש במידע אישי ואם בקשת ההסרה כובדה.
5. אם שוקלים הליך משפטי, כדאי לקבל ייעוץ לפי ההודעות והראיות שבידיכם. חסימת השולח במכשיר עשויה להפחית את ההפרעה, אך אינה מחליפה בקשת מחיקה או בירור משפטי.

נוסח קצר לבקשת הפסקת פניות ומחיקה

אבקש להפסיק לשלוח פניות למספר הטלפון שלי. ככל שהפניות הן בדיוור ישיר, אבקש למחוק את המידע האישי המתייחס אליי מהמאגר המשמש לדיוור זה, בהתאם לסעיף 17ו לחוק הגנת הפרטיות. אבקש למסור לי את זהות בעל השליטה במאגר ואת מקור המידע ששימש לפנייה, ולאשר בכתב את הטיפול בבקשתי.

תרומה, סקר או שיחה: בודקים את תוכן הפנייה

הכותרת שבחר השולח אינה מספיקה כדי לקבוע איזה דין חל. סעיף 30א לחוק התקשורת כולל גם חריג לתרומות לשם התמודדות בבחירות מהסוגים המנויים בו. לכן אין להסיק שכל בקשת כסף היא פרסומת מסחרית, או שכל מסר מטעם גוף פוליטי נהנה בהכרח מהחרגה.

גם פנייה המוצגת כסקר מחייבת בחינה של מטרתה ושל השימוש במידע שנאסף. בהודעות SMS, בדוא״ל, ב-WhatsApp ובשיחות, אמצעי הקשר הוא חלק מהבדיקה, לצד התוכן, זהות השולח ואופן בחירת הנמען. אין כלל אחד שלפיו כל הודעה לא רצויה הופכת לאסורה, ואין כלל הפוטר כל פנייה פוליטית מבדיקה.

לקריאה נוספת באתר: משפט וחקיקה וצרכנות וזכויות צרכנים.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי לפי נסיבות המקרה.