מה ארנבים אוכלים: כך בונים תפריט יומי שמתאים לארנב ביתי
חציר צריך להיות הבסיס לתזונת ארנב ביתי, לצד מים זמינים ותוספות שמתאימות לגילו ולמצבו. ירידה באכילה או בכמות הצואה מחייבת פנייה מהירה לווטרינר, ולא ניסיון לפתות את הארנב בעוד חטיף.
ארנב ביתי צריך לאכול בעיקר חציר, ולא לחיות על גזר או על קערה מלאה בכופתיות. לצד החציר נדרשים מים נקיים וזמינים, ובהתאם לגיל ולמצב גם ירקות עליים ומנה מדודה של מזון ייעודי. התפריט הזה תומך בפעילות מערכת העיכול ובשחיקת השיניים, שממשיכות לצמוח לאורך החיים.
עוד לפני שבוחרים מזון, חשוב להכיר סימן אזהרה: ארנב שאוכל פחות מהרגיל, מפסיק לאכול או מפריש פחות צואה זקוק לפנייה מהירה לווטרינר. אל תמתינו לראות אם הרעב יחזור ואל תנסו לפתור את השינוי באמצעות חטיפים. אצל ארנבים, שינוי כזה עלול להעיד על בעיה משמעותית.
החציר צריך להיות נגיש וגם ראוי לאכילה
חציר עשב איכותי צריך להיות זמין לארנב לאורך היום והלילה. הוא אינו רק חומר שמניחים בתחתית אזור המחיה. הארנב צריך להיות מסוגל לגשת אליו ולאכול ממנו בנוחות, ולכן חשוב להפריד בין חציר נקי שמיועד לאכילה לבין חומר שנרטב או התלכלך.
בחרו חציר יבש, בעל ריח רענן וללא עובש או אבק רב. אחסנו אותו במקום יבש ובדקו את מצבו גם אחרי פתיחת האריזה. שק גדול אינו חיסכון אם חלק ניכר ממנו מתקלקל לפני השימוש. אל תגישו חומר מעופש ואל תערבבו אותו עם חציר תקין.
מיקום החציר יכול לעזור לכם לראות כמה נאכל ממנו. סדרו אותו באופן שמאפשר גישה קלה ובדקו במהלך היום אם הוא עדיין נקי וזמין. אם יש כמה ארנבים, שימו לב שכל אחד מגיע למזון, ולא רק שהערמה קטנה.
ארנב שאוכל כופתיות אך נמנע מחציר אינו בהכרח רק מפונק. אם זו התנהגות חדשה, ובמיוחד אם מופיעים ריור, קושי בלעיסה או שינוי במשקל, פנו לבדיקה. אין להרעיב אותו כדי לכפות אכילת חציר; צריך לברר מדוע הוא נמנע ממנו.
הגיל משנה את בחירת המזון ואת הכמויות
תפריט של ארנב בוגר ובריא אינו מתאים אוטומטית לגור. ארנבים צעירים נמצאים בתהליך גדילה, והמעבר בין סוגי המזון צריך להתאים לגילם ולהיעשות בהדרגה. אם אינכם יודעים בן כמה הארנב או מה אכל לפני שהגיע אליכם, בקשו את המידע וקבלו הכוונה וטרינרית.
חשוב גם להבחין בין חציר עשב, כגון טימותי, לבין אספסת. אספסת היא קטנית עשירה יותר בחלבון ובסידן, ועשויה להתאים לצרכים של ארנבים צעירים או למצבים מסוימים. היא אינה תחליף אוטומטי לחציר עשב בתפריט השגרתי של כל ארנב בוגר.
גם ארנב מבוגר, ארנבת מיניקה או ארנב שסובל ממחלה עשויים להזדקק להתאמות. אל תעתיקו כמויות מארנב אחר רק מפני ששניהם נראים בגודל דומה. משקל, מצב גופני, פעילות ובריאות משפיעים על התכנון.
כדאי להגיע לפגישה עם תיאור ממשי של ההאכלה. צלמו את האריזות ורשמו מה מוגש ובאיזו כמות. אמירה כמו מעט כופתיות יכולה להתפרש אחרת אצל כל אדם; מדידה עקבית מאפשרת לקבל הנחיה שמתייחסת למה שקורה בבית.
ירקות עליים מוסיפים בהדרגה ובוחרים במכוון
לארנב בוגר שהורגל לכך אפשר להציע מגוון ירקות עליים מתאימים, למשל חסה רומית, כוסברה, בזיליקום ועלי רוקט. שטפו את העלים והגישו אותם טריים. הם מצטרפים לחציר ואינם אמורים לדחוק אותו מהתפריט.
כשמוסיפים מזון חדש, התחילו בכמות קטנה ובסוג אחד בכל פעם. כך קל יותר לזהות אם חל שינוי באכילה או בצואה. מעבר בבת אחת מצלחת מוכרת לתערובת גדולה של ירקות חדשים מקשה להבין מה הארנב אכל ומה עשוי להיות קשור לשינוי.
גם הנחיות RSPCA לתזונת ארנבים מדגישות הכנסה הדרגתית של ירקות חדשים ובחירה בצמחים בטוחים. אל תגישו עלים מהגינה או מהרחוב רק מפני שהם נראים דומים לירק מוכר. זיהוי הצמח והאפשרות שנחשף לחומרים מזיקים חשובים לא פחות מטריותו.
הוציאו שאריות שהתקלקלו ואל תשתמשו בארנב כפתרון לירקות שאינכם רוצים עוד לאכול. אם אתם יוצאים מהבית ומשאירים אדם אחר אחראי להאכלה, הכינו מראש את המזון המוכר והסבירו שאין צורך להוסיף הפתעות.
כופתיות הן תוספת מדודה ולא קערה למילוי חופשי
בחרו כופתיות ייעודיות לארנבים, עם הרכב שמתאים לשלב החיים שלהם. תערובת צבעונית שמכילה רכיבים שונים מאפשרת לארנב לבחור את החלקים המועדפים עליו ולהשאיר אחרים. כופתיות אחידות מקלות על שמירה על מנה עקבית ועל מעקב אחר האכילה.
אל תמלאו את הקערה בכל פעם שהיא מתרוקנת. הכמות צריכה להתאים לארנב, ולא לגודל הקערה שקניתם. מזון מרוכז בכמות גדולה עלול לבוא על חשבון החציר, ולכן כדאי לקבל הנחיה לגבי המנה ולמדוד אותה באותה דרך מדי יום.
בדקו גם את מצב המזון ואת תנאי האחסון. שמרו את פרטי המוצר ותאריך התפוגה, סגרו את האריזה בהתאם להוראות והימנעו מהגשת מזון לח או מקולקל. אם מחליפים מוצר, תכננו מעבר הדרגתי ולא החלפה פתאומית בגלל שנגמרה השקית.
בבית שבו כמה אנשים מאכילים את הארנב, הגדירו מי נותן את המנה. קל להגיע לכמות עודפת כשכל אחד מוסיף מעט, בלי לדעת שמישהו כבר האכיל. כלי מדידה קבוע ורישום פשוט יכולים למנוע את הבלבול הזה.
מים זמינים חשובים גם כשמגישים ירקות
הארנב צריך גישה רציפה למי שתייה נקיים. הירקות אינם מחליפים אותה. בדקו שהכלי נגיש, שהמים לא התלכלכו ושיש מספיק מהם גם בשעות שבהן אינכם לידו.
קערה יציבה יכולה להתאים, ולחלק מהארנבים מוצע גם בקבוק שתייה. אם משתמשים בבקבוק, ודאו שהוא פועל ושהארנב אכן יודע לשתות ממנו. מיכל שנראה מלא אינו מוכיח שמים יוצאים מהפייה. אפשר להציע את שתי האפשרויות ולבחון מה משמש אותו.
הפכו את בדיקת המים לחלק מהשגרה יחד עם בדיקת החציר והאכילה. כאשר מישהו מחליף אתכם בטיפול, הראו לו כיצד לבדוק את הכלי עצמו. הוראה כללית לוודא שיש מים עלולה שלא להספיק כשמשתמשים במתקן שאינו מוכר לו.
גזר ופירות נשארים פינוקים ויש מזונות שמרחיקים לגמרי
גזר ופירות יכולים להינתן במנות קטנות כפינוק לארנב שמתאים לכך, אך אינם בסיס לתפריט. העובדה שהארנב ניגש אליהם בהתלהבות אינה מלמדת שצריך להגדיל את הכמות. חשבו על כל מה שהוא מקבל במהלך היום, כולל מה שנותנים שאר בני הבית.
אל תגישו שוקולד, אבוקדו, בצל או שום. הרחיקו גם צמחי נוי שלא זוהו כבטוחים. לחם, עוגיות, דגני בוקר ומוצרי חלב אינם תוספות מתאימות לתזונת ארנב. חלק מהמזונות מסוכנים בגלל רעילות, ואחרים עלולים להזיק בשל הרכבם והשפעתם על העיכול.
אם אתם חושדים שהארנב אכל חומר מסוכן, פנו מיד לווטרינר עם שם החומר או צילום האריזה. אל תחכו להופעת תסמינים ואל תנסו טיפול ביתי על סמך עצה שמתאימה לכלב או לחתול.
לבסוף, הכירו את ההתנהגות הרגילה של הארנב שלכם: מתי הוא ניגש למזון, איך הוא לועס וכמה צואה הוא מפריש. היכרות יומיומית מקלה לזהות שינוי מוקדם. המידע כאן אינו מחליף ייעוץ וטרינרי אישי; להתאמת התפריט ולכל שינוי באכילה או בהפרשות פנו לווטרינר שמטפל בארנבים.



