האזעקה לא מחכה שתתארגנו: מה כדאי להכין בבית עוד לפני שהיא מתחילה

בזמן אזעקה אין זמן לחשוב. יש זמן לזוז. מי שמנסה להחליט באותן שניות לאן ללכת, את מי להעיר ואיפה המפתח של המקלט, כבר מאחר. לכן ההיערכות האמיתית לאזעקה קורית ביום רגיל, כשהשמש בחוץ והטלפון שקט.

הצורך הזה אינו תיאורטי. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בינואר 2026, כשליש מתושבי ישראל, כ3.2 מיליון איש, היו בינואר 2025 בלי מיגון תקני. באותו דוח צוין שמ7 באוקטובר 2023 ועד סוף נובמבר 2024 שוגרו לעבר ישראל יותר מ27,000 רקטות, טילים וכטב"מים. לא כל בית יכול להוסיף ממ"ד, אבל כל בית יכול להכין תוכנית.

השאלה הראשונה: כמה זמן יש לכם

זמן ההתגוננות משתנה לפי אזור. ביישובים שקרובים לגבול הוא נמדד בשניות, ובאזורים רחוקים יותר הוא ארוך יותר. בגוש דן, למשל, דובר בעבר על כדקה וחצי. את הזמן המדויק לכתובת שלכם אפשר למצוא באתר פיקוד העורף ובאפליקציה הרשמית שלו.

המספר הזה צריך לקבוע את התוכנית. אם יש לכם 15 שניות, המקלט הציבורי שנמצא שלוש דקות הליכה מהבית אינו אפשרות. אם יש לכם דקה וחצי, אולי כן. כדאי לבדוק את זה בפועל: ללכת מהמיטה למרחב המוגן, עם נעליים ובלי, ולראות כמה זמן זה לוקח. אצל משפחה עם תינוק, הורה מבוגר או כלב גדול, התשובה עשויה להפתיע.

כשאין ממ"ד: סדר העדיפויות

פיקוד העורף מגדיר סדר עדיפויות ברור. הבחירה הראשונה היא ממ"ד בדירה או ממ"ק בקומה. אחריהם בא מקלט, בתוך הבניין או מקלט ציבורי שאפשר להגיע אליו בזמן ההתגוננות. כשאין אף אחד מהם, חדר מדרגות פנימי. בבניין של יותר משלוש קומות, מי שגר בקומה העליונה יורד שתי קומות. בבניין של שלוש קומות, יורדים לקומה האמצעית.

אם גם זה לא אפשרי, נכנסים לחדר פנימי, עם כמה שפחות קירות חיצוניים, חלונות ופתחים. ההנחיות ממליצות להתרחק משירותים, מאמבטיות ומאזורים עם קרמיקה, זכוכית או חרסינה שעלולים להתנפץ. מה שלא מופיע ברשימה הוא הלובי: פיקוד העורף מזהיר לא להתקהל בכניסה לבניין, בגלל סכנת רסיסים והדף.

החלק הקשה הוא לא לזכור את הרשימה. הוא להחליט מראש איזו מהאפשרויות היא שלכם, ולוודא שהיא זמינה. מקלט נעול, חדר מדרגות שמשמש מחסן לעגלות או ממ"ד שהפך לחדר ארונות הם בעיות שעדיף לגלות ביום שלישי בבוקר ולא בשלוש בלילה.

מה כדאי שיחכה בחדר

פיקוד העורף ממליץ להיערך לשהייה של עד 72 שעות במרחב המוגן. ההמלצה כוללת שלושה ליטרים מים לאדם ליום, מזון יבש ושימורים, תאורה ורדיו שפועלים על סוללות, מטענים ניידים לטלפונים, תרופות, ערכת עזרה ראשונה, מסמכים אישיים, כסף מזומן וציוד לתינוקות ולחיות מחמד לפי הצורך.

כדי להבין מה זה אומר בפועל: למשפחה של ארבע נפשות, 72 שעות הן 36 ליטרים מים. זה כבר לא בקבוק אחד במקרר. מדובר בכמה שישיות, וכדאי להחליף אותן מדי פעם לפי תאריך התפוגה. גם התרופות דורשות תשומת לב, במיוחד אם מישהו בבית צריך תרופה קבועה. מלאי של כמה ימים בתוך החדר יכול למנוע ריצה החוצה בזמן הלא נכון.

מי צריך עזרה, ומי עוזר לו

תוכנית משפחתית טובה עונה על שאלות פשוטות. מי מעיר את הילדים? מי לוקח את הסבתא שישנה בחדר הרחוק? מה עושים אם אזעקה תופסת את הילד בדרך מבית הספר? ואם בני המשפחה נמצאים במקומות שונים, איך מעדכנים זה את זה אחרי שהיא נגמרת?

כדאי לחשוב גם על השכנים. אדם מבוגר שגר לבד, שכן עם מוגבלות או משפחה חדשה בבניין שעוד לא יודעת איפה המקלט, יכולים להיעזר מאוד בהסכמה פשוטה מראש: מי דופק בדלת ומי מחזיק אותה פתוחה. פיקוד העורף ממליץ, במקרה הצורך, להשאיר את דלת הכניסה לבניין פתוחה כדי שמי שנמצא בחוץ יוכל להיכנס.

ומחוץ לבית

לא כל אזעקה מוצאת אתכם בסלון. בשטח בנוי נכנסים לבניין או למקלט קרוב. בשטח פתוח, ההנחיה היא לשכב על הקרקע ולהגן על הראש בידיים. נהגים צריכים לעצור בצד הדרך, לצאת מהרכב ולהיכנס למבנה קרוב, ואם אין, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש. אחרי האזעקה נשארים במרחב המוגן לפחות עשר דקות, אלא אם פיקוד העורף מנחה אחרת.

וגם כשהשקט חוזר, הסכנה לא תמיד נגמרת. ההנחיות מבקשות להתרחק מחפצים לא מזוהים, לא להתקהל באזור נפילה ולדווח לכוחות הביטחון. רסיסים וחלקי תחמושת שלא התפוצצו עלולים להישאר בשטח זמן רב, והם לא תמיד נראים מסוכנים. חפץ מתכתי מוזר הוא לא מזכרת.

ההנחיות משתנות, ההרגלים נשארים

ההנחיות של פיקוד העורף מתעדכנות לפי המצב, ולפעמים גם לפי אזור. לכן כדאי לבדוק אותן מדי פעם באתר ובאפליקציה הרשמית, ולא להסתמך על צילום מסך שהסתובב בקבוצה לפני שנה. מי שרוצה להבין גם את התמונה הרחבה, את האיומים, את מערכות ההגנה ואת ההתפתחויות באזור, יכול למצוא סיקור צבאי וביטחוני בעברית באתר Military Ledger, שמפרסם דיווחים וכתבות הסבר על סכסוכים, צבאות וטכנולוגיה ביטחונית.

אבל ההבנה הזאת לא מחליפה את מה שקורה בבית. בסוף, מה שיקבע את השניות הראשונות הוא לא כמה קראתם על טילים. הוא אם הנעליים ליד המיטה, אם הדלת של המקלט פתוחה ואם כולם יודעים לאן הולכים.

המידע בכתבה מבוסס על הנחיות פומביות של פיקוד העורף ועל דוח מבקר המדינה, והוא אינו מחליף את ההנחיות העדכניות. בכל מצב חירום יש לפעול לפי הוראות פיקוד העורף והרשויות.